<h1>ראב"ן סימן רמ"ח</h1>
<h2>דף נ:</h2>
כרס הפנימי שניקב כל הכרס שקורין פנצא, או שנקרע רוב החיצונה הוא הבשר החופה את רוב הכרס הוא הבשר הסמוך לחזה שמכסה רק הפנצא ולא שאר המעיים, אם נקרע בה טפח אף על גב דלא הוי רובא או רובא ולא הוי טפח כגון בכבש קטן טריפה, ואם נקרע נמי בעיגול ביותר מכסלע טריפה דלכשמתחו הוי טפח וטריפה.
המסס ובית הכוסות מונחין בתוך הבהמה זה אצל זה וצידו אחד מדובק זה לזה, ואם ניקבו באותו צד זה לזה [נ"ד.] כשירה דכל אחד הוי סתימה לחבירו וכן אם ניקב האחד חבירו סותמו, אבל אם לחוץ ניקבו שלא במקום הדבק טריפה. ועובי של בית הכוסות הוא סביב לפיו במקום ששופך אל תוך המסס, ומיהו צידו אחר של עובי לחוץ הוא ואם נמצא תחובה מחט בתוך העובי בצד אחד כשירה דצידו האחד מגין וסותם, משני צדדין טריפה דהא ניקב לחוץ, אבל אם נמצא מצד החיצון אפילו לא עבר את הפנימי טריפה דאמרינן נקובי נקיב הוושט ויצא אל חלל הגוף ומשם בא אל בית הכוסות. והוא שנמצא על הנקב דם אבל לא נמצא שום דם בידוע דלאחר שחיטה הוא וכשירה. והוא הדין שלא במקום העובי שאם ניקב מצד אחד כשירה, והאי דנקט לעובי דלא תימא הואיל ועבר את הדופן האחד כולו לא יגין חבירו ויטרף קמ"ל דמגין דהא נדבק טפי ואינן זזין זה מזה לעולם. אבל בשאר עוביות, כגון של כרס אינן נדבקין כ"כ בהידוק שיש חלב ביניהן נראה לי שאם יעבור המחט את הדופן האחר ויוצא לחוץ אין חבירו מגין.
